איך לחשב שעות נוספות

אחת המשימות החשובות של מחלקת כח אדם היא חישוב השכר של העובדים ומסירת תלושי השכר. בחלק לא קטן מהארגונים המשימה הזו מבוצעת באמצעות מיקור חוץ כלומר באמצעות שכירת שירותיו של ארגון אחר שנחשב למומחה בתחום. זאת לא תופעה מפתיעה, אחרי הכל התחום הזה כולל המון ידע מקצועי ומצריך ביצוע מדוייק ומהיר, מטבע הדברים אף עובד לא רוצה לחוות פגיעה בשכר המגיע לו כתוצאה מטעות אנוש. למרות הנאמר לעיל, חלק מהארגונים עדיין מעדיפים לנהל את המשימה הזו בעצמם. להעדפה הזו יתרונות בולטים הכוללים בין היתר היכרות טובה יותר עם נתוני ההוצאות. המאמר הבא יתאר כיצד יש לבצע את החישוב של שעות נוספות. גם אם אתם מחשבים את השכר בעצמכם או מעבירים אותו לטיפולו של ארגון אחר, המידע הזה עשוי להיות מאוד שימושי עבורכם.

אל תחסכו בהגדרות

לפני שמתחילים בהסבר הטכני, צריך לעסוק קצת בהגדרות בסיסיות. כל תפקיד בארגון שלכם הוא עולם מלואו. לכל תפקיד אמורות להיות הגדרות שמתארות את רשימת הדרישות והמשימות שהעובד אמור למלא. החלק הארי של הגדרות אלו אמור לעסוק בתוכן התפקיד והמחוייבות של העובד כלפי הארגון לביצוע התפקיד. שווה לציין בשלב זה כי הגדרת תפקיד מדוייקת מסייעת במניעת פערים בציפיות בין העובדים למעסיקים, לכן חשוב מאוד לוודא כי העובד מבין מהן ההגדרות של התפקיד אותו הוא ממלא ומה מצוי באחריותו ומה לא נחשב חלק מהאחריות שלו. כחלק מאותה רשימת הגדרות של התפקיד, אמורה להופיע הגדרה הנוגעת לכמות שעות העבודה. הגדרה זו תהווה למעשה את הבסיס להשקעה הנדרשת מהעובד בכל מה שנוגע לזמני העבודה. מעבר לכך, על בסיס הגדרה זו ניתן יהיה לקבוע האם מדובר במשרה חלקית או משרה מלאה. 

מהי כוונת המשורר?

ההבדל בתיאור התפקיד כמשרה מלאה או משרה חלקית עשוי להיות בעל משמעות ביחס לחישוב השעות הנוספות של העובד במהלך החודש. אך הרעיון הראשי שאליו המחוקק כיוון בשעה שהגדיר את התקנות של שעות נוספות הוא הפחתת הכדאיות. כלומר החוק הזה אמור לגרום למעסיק להבין כי ככל שעובד יעבוד שעות רבות יותר במהלך היום, העלות שלו תתייקר ותוביל לרווח קטן יותר שיתקבל כתוצאה מעמלו של העובד. מבחינה זו מדובר בחוק שנחקק לטובת העובדים כדי להשפיע על כמות הזמן שיידרשו העובדים לעבוד. ללא הייתה קיימת הגבלה זו המעסיק עשוי היה לדרוש מהעובדים לפחות ברמה התיאורטית לעבוד בכל שעות היממה ככל שיתאפשר להם להמשיך לעבוד בכפוף למגבלות גופם ונפשם.

קחו מספר

כשהחוק מגדיר מהו משכו של יום עבודה רגיל בישראל, הוא קובע למעשה סטנדרט עבור כל המשק הישראלי. על בסיס סטנדרט זה יוכלו המעסיקים והמועסקים להבין מהו היקף המשרה שלהם וכיצד יש לנהוג במצבים שחורגים מההוראות שמופיעות בחוק. החל משנת 2018, יום עבודה מלא בישראל נמשך שמונה שעות ו-36 דקות בהינתן בכך שמדובר במקום עבודה שבו עובדים חמישה ימים בשבוע. אך הוראה זו תקפה רק לארבעה מתוך חמשת ימי העבודה של אותו השבוע. אורכו של יום העבודה החמישי מוגדר על בסיס של שבע שעות ו-36 דקות כלומר שעה אחת פחות מארבעת ימי העבודה הקודמים או הנותרים (תלוי איך אתם מסתכלים על זה). כדאי לציין גם כי ההגדרה לא תקפה במקרים שבהם מדובר על עבודה במשמרות לילה. החוק מתייחס בצורה שונה לעבודה בשעות הלילה ומגדיר יום עבודה מלא שמבוצע במהלך שעות הלילה על בסיס של 7 שעות עבודה.

מהי משרה מלאה?

המשמעות הנגזרת מהחוק הזה היא ששבוע העבודה בישראל מוגדר על בסיס של 42 שעות עבודה שבועיות. כתוצאה מהגדרה זו ניתן יהיה להסיק מה תהיה ההגדרה של כמות שעות העבודה של משרה מלאה. על בסיס ההנחה כי קיימים 22 או 23 ימי עבודה בחודש, כמות שעות העבודה החודשיות של עובד במשרה מלאה עומדת על 182 שעות. אם שאלתם את עצמכם מדוע חשוב בכלל להתייחס להגדרה החודשית של שעות העבודה אז דעו לכם כי להגדרה זו חשיבות בחישוב השכר הכולל כדי לוודא שאף עובד לא מרוויח פחות משכר המינימום שקבוע בחוק. הגדרה זו עשוייה גם לסייע במצבים שבהם העובד התבקש להישאר זמן נוסף בעבודה על חשבון זמן מופחת ביום אחר. למשל אם עובד התבקש לחרוג מיום העבודה הרגיל שלו שנמשך עד 17:00 ונשאר עד 18:00 וביום למחרת הוא יצא שעה מוקדם יותר ממקום העבודה כלומר בשעה 16:00, זה עשוי להיות מצב של חישוב שעות עבודה בצורה רגילה ללא צורך בתוספת עבור השעה הנוספת שאותה עבד העובד ביום הקודם.

כמה עולה שעה נוספת?

אחרי שהבנו מהו משכו של יום עבודה בישראל, אפשר להתחיל לדבר על שעות נוספות. מטבען שעות נוספות הן כל אותן שעות שמבוצעות על ידי העובדים מעבר לשעות העבודה המוגדרות בחוק. אחד הדגשים החשובים שיש לשים אליהם לב בעת חישוב השעות הנוספות הוא שהשעות הנוספות מחושבות על בסיס היום והשבוע ולא על בסיס חודשי. כלומר ברגע שעובד עבר את מכסת השעות היומיות של אותו היום יש להתייחס אל הזמן העודף תחת קטגורייה של שעות נוספות. במידה ומדובר גם בחריגה של 42 שעות העבודה השבועיות כפי שמגדיר החוק זה נכון על אחת כמה וכמה.התגמול המוגדר בחוק עבור שעת עבודה נוספת עומד על תוספת של 25% או 50% מהתשלום עבור שעת עבודה של אותו עובד. עבור השעתיים הנוספות הראשונות תשולם תוספת של 25% לכל שעת עבודה ועבור השעה השלישית תשולם תוספת של 50%. כלומר המשמעות היא שהעובד ירוויח 150% עבור כל שעת עבודה נוספת מעבר לשעתיים הנוספות שהוא כבר ביצע. ההנחיות מתייחסות לעבודה בימי חול ובמידה ומדובר בימי חג או שבתות יש לקחת בחשבון כי מדובר בתגמול גדול יותר שיעמוד על 175% עבור השעתיים הנוספות הראשונות ועל 200% בשעה הנוספת השלישית.