הזכות לעבוד

אחד הנושאים החשובים ביותר במערכת היחסים בין המעסיק לעובד הוא היחס של החוק במדינה למערכת היחסים הזו. וברוח התקופה, אין זמן מתאים מחג הפסח כדי לדבר על המושג דיני עבודה. לכן במאמר הבא נדון על משמעות מערכת היחסים הזו ונסביר מדוע ראוי להעלות אותו על סדר היום במיוחד בשל העובדה שלעתים קרובות מדובר בנושא רגיש. זה לא משנה אם אתם מעסיקים או עובדים, החשיבות של ההבנה של המושגים הבסיסיים בתחום היא גדולה ועשויה למנוע מכם הסתבכות ואי נעימות. ככל שתהיה בהירות גבוהה יותר לגבי הזכויות והחובות שלנו אם כמעסיקים או כעובדים, ההסתברות והחשש לטעות יתחלפו בביטחון ואמון. 

למה המדינה מתערבת?

ההסבר הפשוט של המושג דיני עבודה הוא קיומה של מערכת חוקים הנוגעת לזכויות והחובות שעולות מקיומה של מערכת יחסים בין מעביד לעובד. מעריצי דוקטורינת השוק החופשי מביניכם בוודאי ישאלו את עצמם מדוע מדינה שמבוססת על הרעיונות הכלכליים של השוק החופשי צריכה בכלל להתערב בנושא הזה. הרי כוחות השוק אמורים להספיק בכדי להגדיר בהצלחה מהו השווי של שעת עבודה עבור כל מטלה או משרה. התשובה לכך עשויה להתברר במהירות לאחר עיון קצר בספרי ההיסטוריה אשר ימחישו לכם מה קורה במצבים שבהם המדינה לא מתערבת ופועלת להגדיר בצורה חוקית זכויות בסיסיות של המעורבים במערכת היחסים בין עובד למעביד.

מסע בזמן

אז בואו נדבר קצת על היסטוריה ונתחיל מההיסטוריה של העם היהודי אחרי הכל זה המקום הטבעי להתחיל בו. והדוגמה המיידית מצויה כמובן בהגדה, אותו הספר שאמור להיות מונח בידיו של כל אחד ממשתפי ארוחת ליל הסדר. כפי שאתם יודעים לאחר שבני ישראל נדדו למצרים, החלו להשתמש בהם המצרים לתועלתם האישית וניצלו את כוחם לביצוע של עבודות פרך וכל זאת בעידודו של החוק של פרעה, שליט מצרים שרצה לפגוע בבני ישראל. בתקופה זו, העבדות במדינה הוגדרה תחת המעטפת החוקית של החוק המצרי. ועל כן יכלה מצרים להשתמש בעבריים עבור כל מטרה, תוך פגיעה קשה מאוד ומכוונת בגופם ונפשם. עבודות הפרך של בני ישראל במצרים, הם דוגמה טובה שממחישה מה כוחה של מערכת החוק ביחסים של עובדים ומעבידים. 

הטכנולוגיה שיפרה את הכל?

אם עוד לא השתכנעתם נוכל להמשיך לסקור מקרים נוספים במדינות ותרבויות מתקדמות יותר. למרות שכדאי לציין שיהיו לא מעט היסטוריונים שיחשיבו את מצרים בתקופה זו לאחת מהמעצמות העולמיות הגדולות ביותר שידע העולם עד אז. כעת אם לא קשה לכם, נדלג אלפי שנים קדימה אל המהפכה התעשייתית אשר התרחשה במאה ה-17. בתקופה זו פיתח ולמד העולם לעבוד עם טכנולוגיות תעשייתיות מתקדמות שלא היו ידועות לפני כן. כתוצאה מכך גבר הצורך בידיים עובדות מה שהגדיל את הביקוש לעובדים במפעלים. תופעה חיובית נכון? השכר ותנאי העבודה אמורים לעלות עכשיו נכון?

קשה להתמקח

אז זהו שזה לא בדיוק עובד ככה, לעתים קרובות המצוקה והעוני של חלק גדול מהאוכלוסייה אשר היו חסרי נכסים אילצה אותם להתפשר על פחות, כמה פחות? הרבה מאוד. בדומה להרבה מאוד תקופות במהלך ההיסטוריה העושר וההזדמנויות היו מנת חלקם של מעטים ואילו ההמונים נאלצו לעבוד קשה מאוד רק בשביל להצליח לשרוד את היום. בעלי הנכסים ואמצעי הייצור הבינו כי עומדת לרשותם היכולת להגדיל את העושר שלהם על ידי ייצור מוגבר והטכנולוגיה המתקדמת, אולם כדי לעשות זאת עליהם להשתמש בכוח הפועלים. וכך ממערכת האינטרסים הזו נולדו יחסי העבודה התקופתיים. אולם לא מדובר היה במערכת יחסים שווה. המעסיק יכול היה לבחור את העובדים שלו מתוך מבחר גדול של פועלים. והעובדים אשר ניהלו פעמים רבות מאבק הישרדות אישי, נאלצו להסכים לתנאי עבודה קשים. 

מצאת החמה עד צאת הנשמה

כך למשל היה נהוג תחילה במפעלי התעשייה השונים כי יום עבודה ממוצע יימשך בין 12 ל-14 שעות. בעלי ההון הבינו היטב כי משתלם להם מאוד להפעיל את המפעל במשך שעות רבות יותר והפועלים נאלצו להקדיש את רוב היום שלהם לעבודה, פעם אחר פעם עם יכולת מיקוח שולית. איכות החיים של העובדים נפגעה, ופעמים רבות נפגעה גם בריאותם כתוצאה מסיכוני העבודה בסביבה לא פשוטה שרווייה בסכנות כמו למשל מכרות של פחם או עבודה בסביבה שמלאה בגזים רעילים. תופעה קשה נוספת שהייתה ידועה בתקופה הזו, היא העסקת ילדים.

ילדים אובדים

ילדים רבים נאלצו להשאיר את ילדותם מאחור, לנטוש את בית הספר, החברים והמשחקים ולהתמקד בעבודה במשרה מלאה. חלק מהילדים עשו זאת עבור משפחתם כדי להציל את הוריהם או אחיהם ולסייע להם לשרוד. וחלק עשו זאת כי זאת האפשרות הטובה ביותר שעמדה לנגד עיניהם. למעסיקים עצמם זה לא הפריע, הם יכלו לשלם להם פחות מפועל רגיל ולהעסיק עובד נוסף. על פי חלק מהתיעודים אם הילדים לא היו עובדים טוב מספיק הם היו מקבלים עונשים אלימים. על פי אחת הטענות , אם מנהל העבודה היה רואה ילד עם סימני עייפות במהלך העבודה הוא היה עשוי לחבוט בו או להכריח אותו לטבול את הראש בתוך בור או דלי של מים.

האור בקצה המנהרה

עם התפתחות התנועות הסוציאליות גדלה המודעות לזכויותיהם של העובדים ולצורך להגביל את כוחם של המעסיקים. נושא זכויות האדם קיבל את הזרקור הראוי לו מאנשים רמי מעמד בחברה. והמדינה סוף סוף הסכימה להכיר בחוסר השוויון שנמצא בין המעסיקים לעובדים. אחת מאבני הדרך המשמעותיות בנושא זה הייתה ההבנה כי העבודה איננה סחורה ככל הסחורות אלא נחשבת לחלק מהעצמי של העובד ועל כן יש צורך להתערב ולהגן על זכויות האדם של כל העובדים. וכך הוגדרו בחוק זכויותיו הבסיסיות של כל עובד כדי שכל המשק הכלכלי יפעל באותו קו מדיני. לכל מדינה יש את החוקים שלה, במדינות בעלות השקפות סוציאליסטיות הפועלים זוכים בדרך כלל לתנאים טובים יותר ובמדינות הקפיטלסטיות, החוק נוטה בדרך כלל לטובת בעלי ההון.