מדינת עבודה – חוק שעות עבודה ומנוחה

הכלכלה הישראלית נחשבת לכלכלה מתקדמת בעלת הישגים רבים ונראה שלמרות כל המשברים שנתקלנו בהם בשנים האחרונות, המשק הישראלי ממשיך להציג נתונים מרשימים. את ההצלחה המרשימה יש לזקוף לכל מי שלוקח חלק בכלכלה הישראלית, החל מהעובדים, המעסיקים וכמובן גם העצמאים. ועכשיו שאלה מאתגרת, עד כמה הייתם מייחסים את ההצלחה הזו למערכת החוק? נשמע מוזר נכון? ובכן אנחנו לא מתכוונים ממש למערכת החוק שמסייעת בשמירה על הסדר, הצדק ועל ערכים נשגבים נוספים, אלא למערכת חוקי העבודה שקיימת בישראל. הידעתם שבשנות קיומה הראשונות של המדינה נחקק 'חוק שעות עבודה ומנוחה' שנוגע להסדרת נושאים אלו תחת המעטפת של החוק? אם לא ידעתם אז שווה לכם ללמוד על כך, אחרי הכל החוק היה נדבך חשוב בהתפתחותו של המשק הישראלי בראשית ימיו.

לחם חוקנו

כשלוש שנים לאחר קום המדינה, חוקקה כנסת ישראל את חוק שעות עבודה ומנוחה אשר סייע בהגדרת המושגים השונים בעולם העבודה וקבע את הנורמות אשר עליהן מבוססת ההצלחה של הכלכלה הישראלית. החוק מורכב מ-37 סעיפים שנמשכים על פני שבעה פרקים אשר מכילים את ההוראות להתנהלות תקינה במסגרות העבודה השונות. הפרק הראשון עוסק בהגדרת המושגים הבסיסיים ביותר של עולם העבודה כמו למשל: שעות עבודה, שעות נוספות, עבודת לילה ועוד. בפרק ב' של מסמך זה ניתן כבר להבחין בהגדרות שנוגעות למשכו של זמן העבודה ורשימה של קטגוריות שהוחרגו מהכללים. חייבים להודות לאחר עיון קצר במסמך הזה, החוק אשר נחקק בשנת 1951, נראה מיושן למדי וספק אם הוא עולה בקנה אחד עם המציאות הנוכחית של חיי רובנו. כנראה שהמושג עבודה היברדית ייאלץ לחכות לתורו.

למה זה קיים?

השאלה המתבקשת היא מהו אם כן תפקידו של החוק הזה ומדוע הוחלט לחוקק אותו. ובכן התשובה לשאלה הזו היא אחת, כדי להגדיר נורמות עבודה מקובלות. בשלב זה ראוי להזכיר את אופייה הסוציאלי של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות. מי שכבר שכח את שיעורי ההיסטוריה שאותם למד בתיכון בוודאי ירצה לדעת כי מדינת ישראל בשנותיה הראשונות נוהלה על ידי מפלגת מפא"י וראש הממשלה באותם שנים היה דוד בן גוריון. המפלגה הייתה מפלגת פועלים שחרטה על דגלה את הערכים של האידיאולוגיה הסוציאליסטית ומטבע הדברים החוק הזה היה כלי שרת עבורה שבאמצעותו התכוונה המפלגה לממש את האידיאולוגיה שלה ולהגדיר את זכויות הפועלים. מעבר למניע זה, היה גם צורך תפקודי בחוק הזה, אחרי הכל זה אחד מהנושאים החשובים ביותר שנוגעים לחייהם של כולנו ושווה היה להשקיע בהגדרת ההוראות לפעילות של שוק התעסוקה. אך זה לא היה הכל, בתקופה שבה נחקק חוק, הכלכלה השחורה הייתה מאוד מפותחת בישראל. באותן שנים השוק השחור ,בישראל זכה לשנות הזהב שלו. כולכם בוודאי נזכרים עכשיו באזכור של הסצנה האלמותית מהסרט אלכס חולה אהבה: "מי דיבר כאן שוק שחור?" ובכן אתם צודקים הסרט הזה עסק בתקופת הצנע בשנות החמישים וככל הנראה המדינה, אשר הייתה בשנותיה הראשונות, הבינה כי עליה להסדיר במהרה את החוק שעליו תבוסס הכלכלה הישראלית. 

איפה שר העבודה?

באופן כללי חוקי העבודה נוגעים לאפיון סיטואציות בעולם התעסוקה, הגדרת מושגים ומתן הוראות הנוגעות לצורות ההעסקה השונות. לפעמים החוק הזה מתייחס גם לארגוני עובדים שונים והתאגדויות מקצועיות. הוראה הנוגעת לנושא זה מופיעה לדוגמא בסעיף 33 של החוק הישראלי לשעות עבודה ומנוחה ובה נקבע כי שר העבודה לא ישנה תקנות ספציפיות ללא התייעצות עם ארגון העובדים הגדול במדינה. כשהחוק מציין את שר העבודה הוא מתייחס למעשה למשרד העבודה אשר היה פעיל במדינת ישראל עד 1977. בהמשך לאחר מספר גלגולים שמו שונה ל'זרוע העבודה' והאגף הזה פועל כיום תחת משרד הכלכלה והתעשייה. מטרתו של האגף הזה הוא לפקח על התנהלות שוק העבודה בישראל כדי לוודא שכל הצדדים המעורבים מקפידים על התנהלות תקינה בהתאם להוראות החוק. אולם זה לא כל הסיפור, למעשה אחת המטרות העיקריות של זרוע העבודה בשנת 2022, כפי שהוצהר על ידה הייתה לספק הכשרות מקצועיות וטכנולוגיות לעובדים רבים ככל האפשר כדי לוודא שכל משרה תמולא בהקדם והכלכלה הישראלית תתנהל בצורה יעילה. מעבר לכך הושם דגש מיוחד על הכשרה של אוכלוסיות חלשות ספציפיות בחברה כדי ששיעור התעסוקה של אוכלוסיות אלו אשר באופן מסורתי מציגות שיעורי השתתפות נמוכים יחסית ישקף מספרים טובים יותר. אם כן זרוע העבודה עוסקת גם בשיפור מאגר העובדים הזמין לעבודה ולא רק ברגולוציה של חוקי העבודה.

עדכון גרסה

כפי שכבר צויין בתחילת המאמר, גילו של חוק שעות עבודה ומנוחה בישראל עומד על 71 שנים, אולם מעת לעת הוא עובר תיקונים שונים. מסקירת הסעיפים עולה כי החוק עודכן לאחרונה ב-2018 כך שלמרות הניסוחים המיושנים שמופיעים מעת לעת, המחוקקים משתדלים לערוך בתוכו שינויים כשהם רואים צורך כזה. התיקון של החוק ב-2018 כלל סעיף שנועד להגן על מועמדים לעבודה שמצהירים לאחר קבלתם לעבודה כי אין באפשרותם לעבוד בימי המנוחה השבועית, כלומר ביום שבת בישראל. החוק למעשה אוסר על המעסיק להחליט על אי העסקתו של עובד בגלל שהעובד מעוניין לשמור על זכותו לקיים את יום המנוחה השבועי המוגדר בחוק.

אז מה זה יום עבודה נורמלי?

לפני שאנחנו מסיימים כדאי לציין כמה מהסעיפים העיקריים בחוק ובהם הגדרה המתייחסת למושג שעות עבודה, אשר נוגעת לזמן שבו המועסק עומד לרשות מקום העבודה ושווה לדעת שזה כולל גם את זמן ההפסקות הקצרות. מעבר לכך קיימת הגדרה של המושג שעות נוספות אשר מתייחסת לזמן העודף שאותו מבלה העובד בעבודה. בסעיף 2 מוגדר משכו של יום העבודה ועל פי הגדרה זו, יום עבודה מלא לא יעלה על 8 שעות של עבודה. לעומת זאת בעבודה שמתבצעת במהלך שעות הלילה, יום העבודה הסטנדרטי יעמוד על 7 שעות עבודה כמו גם בימי עבודה שמגיעים לפני יום המנוחה השבועי או ימי חג.